החיפוש אחר החופש - ייעוץ ביוגרפי ומחלת הסרטן

החיפוש אחר החופש ייעוץ ביוגרפי ומחלת הסרטן 

השער/ אביטל הררי 1
צריך תנאים כדי לעוף
אמרה לי הציפור
ניסית להמריא
לא פעם,
מעל האדמה הבוצית,
מעל העננים השחורים –
לשווא.
לא מספיק שיש לך כנפיים
אם אינך יכולה להפוך
את הפחד לרוח.

"לפני שנתיים, הופיע גוש. ככה באמצע החיים כשאני בחו"ל, משפחה ילדים צעירים והרבה חלומות ותוכניות. אני כבר בסיום מגעים על ניהול פרויקט גדול בחו"ל, אבל אז הניתוח והטיפולים. וחשבתי שזהו, הוצאתי את הגידול, טפלתי ואני יכול להמשיך. אחרי כמה חודשים המחלה מכה שוב. הפעם היא פורצת אל החיים ואני משהה את כל התוכניות, חוזר לארץ ואנחנו נערכים לטיפול ממושך. במקום עבודה חוצת - יבשות, אני מנסה לנהל את המחלה ולחיי נוספים רופאים והמחלקה האונקולוגית של בית החולים. "ואת יודעת", הוא מישיר מבט ואומר: "החיים שלי הם בידיים של תא קטן אחד". והמשפט הזה עומד בחלל החדר ביני לבינו ואני מרגישה את הצמצום הנורא, את אין האונים ואת חוסר התקווה. אנו משתהים, מעמיקים את החוויה. "הסרטן זה מהתורשה, זה רץ במשפחה, גם אבא גם אמא. וכשאתה חולה, כשהתא הקטן אומר את שלו, אז נגמרו החיים. אני מושלך מנהר החיים והרחק מן הגדה אל מקום לא מוכר. כל מה שהיה, רצונות, שאיפות, הגשמה, עבודה, בהמתנה". בחדר יש ייאוש, אין אונים והתקווה כה רחוקה. מדי פעם הבלחה רצון להבריא, לחזור לחיים והמשפחה "ולכן אני בא". ואני תוהה איך כאשר הכול בידי - תא קטן אחד אני מחברת לתקווה למשמעות כדי להעניק כוחות של אמונה מול המחלה ותחושת חוסר החופש.
אובדן או צמצום החופש הם חוויות אופייניות בשעת מחלה ומשפיעות על מצבו הנפשי של החולה ועל כוחותיו בהתמודדות עם המחלה. שיגרת החיים מופסקת ומערכת חדשה של טיפולים, תרופות ולעיתים גם תזונה שונה חודרת לחיי האדם. לעיתים, בשל הטיפולים והשפעותיהם, האדם עוזב את עבודתו, היציאה מהבית הופכת למורכבת ולעיתים האדם מבלה שעות ארוכות בביתו או אפילו במיטתו. פעולות שהיו פשוטות ושגרתיות הופכות להיות, לעיתים, אתגר וגוזלות זמן רב. מרחב הבחירה של האדם הולך ומצטמצם וכל זאת כאשר בגופו הולכים ומתרבים תאים ללא בקרה, הגבלה או התאמה לרקמה ולאיבר אליו הם שייכים. ככול שהאדם מאבד את החופש להיות וליצור, בגופו מתקיים תהליך גדילה חופשי, חסר רסן וגבולות. גדילה חסרת רסן זו היא פועל יוצא של נסיגת הכוחות המעצבים מאזור הגידול, כלומר נסיגה של כוחות האני. כוחות אילו של מערך האני משמרים את האיברים בפעילותם
התקינה ובכך נשמרת בריאות האורגניזם. 2 בספרו "גוף נפש רוח" 3 טוען רודולף שטיינר שעל האדם לשאוף ולפעול על פי "חוקי היופי האציל והאמת הנצחית." כאשר האדם פועל מתוך "האמת הנצחית" שחיה בתוכו, הוא פועל מתוך עצמו והוא פותח את עצמו לידיעה של האחר. כאשר האדם מופעל על ידי הרגשותיו, כאביו והנאותיו הוא מביט אל העולם מתוך עצמו ומנסה "לכפות עצמו על העולם" 4 . כך, אין לאדם כל אפשרות לבוא במגע עם הייחוד של כול דבר ולגלות ייחוד זה. כאשר האדם פועל מתוך ישותו, הוא חופשי. היות חופשי, פרושו לפעול מתוך המהות הפנימית של האדם, מתוך האני שלו: "לציית לעצמו בכל רגע ורגע מחייו 5 ... אני פועל כפי שאני אינדיבידואליות מסוימת זו, מוצא לנכון." 6" רק כאשר האדם פועל מתוך המהות האנושית שבו, "הייחודי האנושי" 7 זו פעולה הנובעת מן האדם, מעצם מהותו ואינה כפופה לחוק חיצוני ובכך זהו מעשה חופשי. ובנוסף, מאחר והפעולה נובעת מ"הייחודי האנושי", פעולה זו תעלה בקנה אחד עםההרמוניה ועם סדר העולם, כי היא נובעת מתוך כוליות שמאחדת בתוכה את אחדותיות העולם ואת עצמי כפרט
שמאוחד באותו עולם. כלומר, להיות חופשי זה לפעול מתוך עצמי וזה שווה ערך לפעולה הרמונית שמעצם טבעה תיצור חיבור וקשר ולא הפרדה וכאוס. האופן בו מתרבים תאי הסרטן בגוף ויוצרים גידול ומשבשים את פעולת האיבר ואחר כך איברים נוספים בגוף, מנוגד מהותית למעשה חופשי. חווית האדם החולה, דומה למה שקורה בגופו, התאים מתרבים ומונעים מן האיבר לפעול כביטוי למהותו. המחלה, מאידך, מקשה על האדם לפעול מתוך חופש, לפעול מתוך מהותו הפנימית ו"לציית לעצמו בכל רגע ורגע מחייו" 8 . אם התא הסרטני חופשי לעשות ככול העולה על דעתו, מה יש בידי האדם לעשות? ככול שהמחלה כולאת אותי בתוכה, מה נותר לי לעשות? האם אוכל להיות חופשי? ואני כמטפלת שואלת, האם אוכל
לטעת באדם את היכולת להאמין ולנסות ולהיות חופשי למרות המחלה? כיצד אעזור לאדם כשהוא חולה לחבור אל כוחות האני שלו ואל מרחב של חופש כאשר החופש הולך ומצטמצם ככול שהמחלה מתקדמת? או בלשון אחר, כיצד אסייע לאדם במחלתו לפגוש את עצמו, את האינדיבידואל שהוא לקראת אפשרות של חופש גובר והולך? 9 הייעוץ הביוגרפי רואה את האדם כישות המורכבת מגוף, נפש ורוח ושהנפש היא שדה הקרב של הקיום האנושי 10 , בהיותה המרחב בו נפגשים אלמנטים פיזיים, נפשיים ורוחיים. תפישה זו של האדם מהווה לדידי נקודת התחלה למסע של האדם בכלל ואדם חולה בפרט כדי למצוא מחדש את החופש שלו, לעיתים אפילו אם מעולם לא חווה אותו. כל זאת מתוך האמונה והידיעה שמסע כזה מביא את האדם למפגש עם עצמו ומהותו. התהליך הביוגרפי הוא מסע לגילוי, להכרות ולהנכחה של האני ,אלמנט הרוח שבאדם, ברבדים הנפשיים והפיזיים של האדם. בכך, התהליך הביוגרפי, פועל באופן הפוך לתהליך הסרטני שעיקרו נסיגה של כוחות האני, כוחות הצורה והעיצוב של האדם. ההתבוננות בביוגרפיה בתוך קשר טיפולי אמפתי, תומך ואוהב, מאפשרת לאדם להביט ממרחק על מסע חייו. ב"כיצד קונים דעת עולמות עליונים" רודולף שטיינר מדמה שהאדם "לפנות ערב עולה הוא על הגבעה הקרובה המאפשרת
לו לסקור את הכול סקירה כוללת. אז ניתן לו לראות את הדברים השונים ביחסים הדדיים שהם אחרים מאלה שנראו לו כאשר הוא היה ביניהם..." 11 המסע מתחיל בדרך כלל בהתבוננות על השנה שקדמה לגילוי המחלה ועל האירועים שהתרחשו בשנה זו. התבוננות באירוע מתמקדת באירוע עצמו ובחוויית האדם או, באופן בו היה האדם בזמן האירוע מבחינת יכולותיו כתוצאה מהשביעון בו הוא נמצא 12 . שתי זוויות המבט הללו משמשות אותנו )מטפל ומטופל( בהתבוננות ובעיבוד האירוע ויוצרות גשר להתבוננות באירועי חיים נוספים או לחלופין בתקופות חיים שמשקפות או מהדהדות את הגיל של המטופל כפי שמדגים הסיפור הבא. תגובתה של אישה לגילוי מחלת הסרטן בגופה הייתה מאופיינת באלם מוחלט ובני משפחתה ביחד עם הרופאה ניהלו את מחלתה, ניתוח, טיפולים וכו' כאשר המחלה מוסתרת מילדיה. התגובה הזו הייתה מנוגדת לאופי האישה, אישה פעילה ונמרצת ואף לא תאמה את תקופת החיים בה התגלתה המחלה. שביעון בו האדם נדרש לשאלות חיים עמוקות באינטנסיביות חזקה של חיפוש תשובות 13 . בחקירת תגובת האלם
שלה מחד, ותחושת המשבר אותה הביאה אל החדר, הגענו אל גיל 9, הגיל בו הילד מתחיל לחוות עצמו כישות נפרדת, ונזרק מגן העדן של הילדות. הילד חווה פרידה מן העולם ברובד הנפשי והחוויה שנפשו היא עולם פנימי וייחודי הנפרד מן העולם, הולכת ונוצקת בו. זו תקופה בה הילד זקוק להרבה אהבה ותמיכה ולא אחת אירועים בתקופה זו מטביעים חותמם על המשך החיים. התברר שאביה, אליו הייתה מאד קשורה, נפטר באורח פתאומי. מוות פתאומי זה השאיר אותה מבוהלת, מפוחדת וחסרת אונים והעצים את חווית הבדידות האופיינית לגיל תשע 14 . אירוע זה חרט בנפשה פחד עמוק מן העולם. מאז כך אמרה "התחלתי להתרחק מעצמי ולשלוט בכל דבר..." הפגישה ההיא היוותה מפתח ואבן פינה להבנת ההתייחסות שלה אל עצמה, אל החיים ואל בני ביתה ומשפחתה. העיבוד של אירועי החיים מאפשר לאדם להתבונן אל נפשו, לעמוד מול הפצע שנגרם לו ולהיווכח כיצד פצע זה מפעיל אותו ומשפיע על חייו כולל התנהלותו מול המחלה. האדם פועל מתוך המכאוב שלו ולא מתוך האני שלו דבר שמשליך על הרובד הנפשי והפיזי ומורה על חולשה בכוחות האני 15 . עיבוד האירוע משחרר את האדם מכבלי הפצע.בעצם ההתבוננות על מנגנוני הנפש דרך אירועי החיים, האדם יוצר מרחק בינו ובין האירועים והשפעותיהם עליו.
בשל מרחק זה האדם חווה שהוא איננו אותן השפעות או מצבי רוח או קשיים. 16 האדם חווה שהוא לא רק גוף או נפש, אלא שיש מרכיב נוסף למהותו, קרי אותו אני שמתבונן על האירועים ואינו מופעל על ידם. לראשונה, האדם יכול לבחור באופן הפעולה, כלומר, האם להמשיך ולפעול לפי האופן המוכר "אוטומט" שהתקבע בעקבות האירוע, או לבחור כעת תגובה שונה שנובעת מעצם מהותו ובכך להתחיל ולהתאמן בהיות חופשי. רעיון החופש מניח שהאדם הוא ישות רוחנית ושהכוח המניע העיקרי להתפתחות האדם הוא האני שלו במובן של גרעין רוחני שהוא ביסוד כל אדם ואדם. 17 על ידי כך נפתחת האפשרות לאדם להרחיב את נוכחותו ופעילותו מתוך האני שלו ובכך להעמיק את נוכחות האני בנפש ובגוף בניגוד לתהליך הסרטני שמצביע על נסיגה של כוחות האני מאזור מסוים בגוף. בשל הנסיבות הקשות של מחלה מסכנת חיים, שאלות של משמעות החיים עולות ביתר אינטנסיביות. מול שאלות אילו יש אשר נופלים לייאוש ודיכאון, יש אשר מחפשים תשובה ויש את אילו אשר דבקים במהות הרוחית של האדם. חשיפת האדם למדיטציה והתנסות בה במהלך הטיפול ובין הפגישות, בנוסף למסע הביוגרפי מעצימה וגם מהווה התנסות בלתי אמצעית עם מהותו הרוחנית של האדם. "ברגעי דממה אילו, כל פרח, כל חי, כל מעשה, יגלו לו )לאדם(
סודות בלתי משוערים." 18 המדיטציה בכלל וזו המיועדת להתמודדות עם הסרטן בפרט 19 , מאפשרת לאדם להיפתח אל מרחב חדש של עצמיותו. זאת ועוד, דרך המדיטציה המיועדת למפגש בלתי אמצעי עם המחלה, בשילוב עם השיחות, האדם מצליח לתת פשר למחלתו ובכך לגייס את כוחותיו בהתמודדות עם המחלה. 20 ההתבוננות הביוגרפית מאפשרת לאדם להביט על עצמו מרחוק, להכיר את מהותו הייחודית ולהתחיל ולגלות נרטיבים המאפיינים את חייו והמייחדים אותו. חוויה של הכוונה, סדר וארגון באירועי החיים הולכת ומתהווה. זאת ועוד, התרגול המדיטטיבי מחזק את המפגש של האדם עם רבדים חדשים ובלתי ידועים של אישיותו. חוויות אילו פותחות את הצוהר אל עולם שמעבר לחושים ולהכרה שהאדם איננו רק גופו הפיזי או הנפש אלא שיש עוד מרכיב והוא הרוח. כאשר הכרה זו נובטת, שאלות כמו "מדוע זה קרה לי", "מדוע דווקא עכשיו?" עשויות לקבל תשובה
ממקום עמוק של מה משמעות החיים שלי ומה מקומה של המחלה לאורך מסע חיים זה. מתוך הבנות אלו, האדם יכול לעמוד מול המחלה כשהוא מבין את משמעות המחלה בחייו וגם כשהוא מכיר את עצמו ואת כוחותיו. ואסיים בדבריה של מטופלת יקרה שאמרה לי ביום הפרידה ממנה: "ברגע שהכרתי את עצמי והתגברתי על הפחד מן העולם, כבר התגברתי גם על הסרטן". ההיכרות המחודשת עם עצמה הייתה כה מעצימה עד שהפחד הפך לרוח והיא יכלה להמריא ולהיות בעולם מתוך חופש, קרי, חיבור עמוק לעצמה ולהעמיק את פעילות כוחות העיצוב בכל הרבדים של הויתה.

1. הררי אביטל, מחילת הארנב, 2016 , עמ' 40 .
2. Mees, L.F.C, Blessed by Illness, 1983, pp 136 - 139
3. שטיינר רודולף, גוף נפש רוח, 2006 , עמ' 121 .
4. שם, עמ' 117 .
5. שטיינר רודולף, הפילוסופיה של החירות, 2010 , עמ' 124 .
6. שם, עמ' 122 .
7. שם, עמ' 123 .
8. שם, עמ' 124 .
9. אמן דני, תהליך האינדיבידואציה בפסיכותרפיה אנתרופוסופית בתוך, אל העצמי, 2014 , עמ' 249 .
10.  Lievegoed B. Phases, 2003, pp 12 – 13.
11. שטיינר רודולף, כיצד קונים דעת עולמות עליונים, 2004 , עמ' 28 .
12. Dekkers Ad, A Psychology of Human Dignity, 2015, pp 123 – 125.
13.  ברדין ג'וסלין, אזרחים של הקוסמוס, 2007 , עמ' 121 - 130 .
14. Kiepke Hermann, Encountering the Self, 1989, page 78.
15. ברק מירון דר', הטיפול הנפשי באדם שחלה בסרטן, בתוך, אור בשולי הענן, 2011 , עמ' 98 – 99 .
16. Brink M, Transforming People and Organizations, 2004, page 177.
17. שטיינר רודולף, גוף נפש רוח, 2006 , עמ' 31 – 32 .
18. שטיינר רודולף, כיצד קונים דעת עולמות עליונים, 2004 , עמ' 25 .
19. סימונטון קארל, לשוב להיות בריא, 1984 .
20. ברק מירון דר', הטיפול הנפשי באדם שחלה בסרטן, בתוך אור בשולי הענן, 2011 , עמ' 99 – 106 .