מאמרים | השיחה בקבו×Ļה

השיחה בקבו×Ļה

כך אומר ×¨×•×“×•×œ×Ŗ שטיינר ×ĸל פגישו×Ē ×”×—×‘×¨×™× בחברה האנ×Ēרופוסופי×Ē:
 
"בפגישו×Ē ××œ×• אמ×Ē ×’×“×•×œ×” יכולה לה×Ēגלו×Ē. כאשר בני אדם נפגשים בחפשם א×Ē ×”×¨×•×— מ×Ēוך דבקו×Ē ×‘×ž×˜×¨×” הם ימ×Ļאו א×Ē ×“×¨×›× זה לזה, א×Ē ×”×Š×‘×™×œ מנפ׊ לנפש.
באין ספור לבבו×Ē ×‘×™×ž×™× ×• ה×Ļורך למ×Ļוא שבילים אלה נחווה ב×ĸומק רב. הם באופן טב×ĸי אומרים:'אם האנ×Ēרופוסופיה היא השקפה נכונה ×ĸל החיים, ×Ļורך זה של הלב ×Ļריך להחוו×Ē ×ĸ"י אלה הקוראים ל×ĸ×Ļמם אנ×Ēרופוסופיים'. ו×ĸדיין הם ×Ļריכים לראו×Ē ×›×ž×” רבים אלה בקבו×Ļו×Ē ×”×—×‘×¨×™×, המקדמים א×Ē ×”×× ×Ēרופוסופיה כהשקפ×Ēם ה×Ēיאורטי×Ē, ואינם מראים שום סימן לרגש זה.
אם אנחנו רק קוראים בקול כ×Ēבים אנ×Ēרופוסופיים, או אפילו מר×Ļים ×ĸל האנ×Ēרופוסופיה כ×Ēורה בלבד, אז נכון הוא כי הפגישו×Ē ××™× ×Ÿ נו×Ēנו×Ē ×™×•×Ēר ממה שכל אחד מאי×Ēנו יכול להשיג בקריאה לבד.
כל ההולך לפגישה אנ×Ēרופוסופי×Ē ×Ļריך להרגיש שהוא ימ×Ļא ׊ם יו×Ēר מא׊ר הוא מו×Ļא בלימוד האנ×Ēרופוסופי האישי. ×ĸלינו להיו×Ē ×ž×Ą×•×’×œ×™× ללכ×Ē ×œ×¤×’×™×Š×•×Ē ×‘×’×œ×œ ׊נמ×Ļא ׊ם אנשים א׊ר אי×Ēם נר×Ļה ל×ĸבוד ×ĸל האנ×Ēרופוסופיה ביחד. בספרו×Ē ×”×× ×Ēרופוסופי×Ē × ×ž×Ļא×Ē ×Ēפיסה מסוימ×Ē ×Š×œ החיים וה×ĸולם. הפגישו×Ē ×”×× ×Ēרופוסופיו×Ē ×§×™×™×ž×•×Ē ×›×“×™ שב×ĸזר×Ēן יכול האדם למ×Ļוא א×Ē ×¨×ĸו."1
 
דברים אלה א׊ר נכ×Ēבו לפני יו×Ēר מ - 75 שנה אינם פחו×Ē ×¨×œ×‘× ×˜×™× היום. שאל×Ē ×”×ž×¤×’×Š בקבו×Ļה, הלימוד המשו×Ē×Ŗ, גם ב×ĸנפים וגם ביוזמו×Ē ×”×× ×Ēרופוסופיו×Ē × ×—×•×•×™×Ē ×Ēכופו×Ē ×›×Š××œ×” כואב×Ē. מטר×Ēו של מאמר זה היא ל×Ēרום להבנ×Ē ×”×Š×™×—×”, שהיא האמ×Ļ×ĸי המרכזי ב×ĸזר×Ēו אנו יכולים להגשים א×Ē ×—×–×•× ×• של שטיינר לגבי פגישו×Ē ×”×—×‘×¨×™×.
 
האשליה המזיקה ביו×Ēר א׊ר או×Ēה אנו מטפחים בס×Ēר היא כי אנו יוד×ĸים לשוחח. אנו משלים א×Ē ×ĸ×Ļמנו כי אמנו×Ē ×–×• של ה×ĸ×Ēיד היא כבר נחל×Ēנו, כי כל א׊ר נדרש מאי×Ēנו הוא ללכ×Ē ×œ×ž×¤×’×Š×™× והשיחה ×Ē×Ēהווה מ×ĸ×Ļמה. אך השיחה היא ×Ļליל מ×Ļליליה של נפ׊ ה×Ēוד×ĸה, א׊ר יכולה לה×Ēפ×Ēח ב×ĸבודה מאומ×Ļ×Ē ×‘×œ×‘×“. באופן טב×ĸי נלכד×Ē ×Ēשומ×Ē ×œ×™×‘× ×• בשיחה ב×Ēוכן. האינטלקט הכבול ×œ×’×•×Ŗ הפיזי גובר בקולו ×ĸל כל ׊אר הה×Ēרחשו×Ē. אך במקביל מ×Ēרחש×Ē ×‘×ž×¨×—×‘ האנושי ה×Ēרחשו×Ē ××Ēרי×Ē ×ĸדינה, א׊ר אנו יכולים ללמוד לשים אליה א×Ē ×œ×™×‘× ×•, ולגלו×Ē ×‘×”×“×¨×’×” כי דווקא לה×Ēרחשו×Ē ×–×• מופני×Ē ×›×ž×™×”×Ēנו ה×ĸמוקה ביו×Ēר. בהמשך נראה כי בשיחה מ×Ēגלה סדרה שלמה של מ×Ēחים בין קטבים, א׊ר רק ×Ēנו×ĸ×Ēנו הדינמי×Ē ×”×ž×•×“×ĸ×Ē ×‘×™× ×™×”× יכולה להביא או×Ēם להרמוניה.
 
המ×Ēח הראשון בשיחה הוא המ×Ēח בין שאלה ל×Ēשובה. כאן אנו מו×Ļאים שני סוגים של נפילו×Ē. נפילה אח×Ē ××œ ה×Ēשובה, אל ההש×ĸנו×Ē ×”×“×•×’×ž×˜×™×Ē ×ĸל דבריו של ×¨×•×“×•×œ×Ŗ שטיינר. ל×ĸי×Ēים ה×Ļורך בקרק×ĸ מו×Ļקה מ×Ēבטא גם בה×Ļמדו×Ē ×œ×ž×Ą×•×¨×•×Ē, לנורמו×Ē ×•×œ×’×™×Š×•×Ē ×Š×”×Ēבססו במהלך שנים של ×ĸבודה אנ×Ēרופוסופי×Ē. מול נפילה זו אנו מו×Ļאים א×Ē ×”× ×¤×™×œ×” לשאלה. זהו מ×Ļבם של אלה א׊ר בורחים ממחויבו×Ē ×œ×ĸמדה כלשהי ומס×Ē×Ēרים מאחרי הגישה כי 'לכל אחד האמ×Ē ×Š×œ×•'. ראשו המכו×ĸר של הספק מרים אז א×Ē ×¨××Š×• והחיפוש אחר האמ×Ē ×—×•×˜×Ŗ מכה אנושה. בשיחה סובלים מ×ĸמדה זו במיוחד אנשים א׊ר יש להם רגש חזק לאמ×Ē ×•×™×›×•×œ×Ē ×§×˜× ×” לבטא או×Ēה במילים. אלה חווים כי בסיס קיומם נשמט אל מול סימני השאלה. ברוח הימים האלה מאמ×Ļים אנשי הקוטב הזה ×Ēכופו×Ē ×’×™×Š×” שוויוני×Ē ××Š×¨ נו×Ē× ×Ē ×ž×Š×§×œ שווה לנאמר ×ĸ"י אנשים שונים בקבו×Ļה ללא נסיון לחדור ×ĸמוק יו×Ēר ולראו×Ē ×ž×” ני×Ļב מאחורי המילים, כמה חקירה, מחויבו×Ē ×•×”×ĸמקה היו ׊ם לפני הדיבור.
 
הפסיכיאטר יהודה פריד אמר: "ה×Ēשובה היא מקום מנוח×Ēה הזמני של השאלה".2 אמנו×Ē ×”×Š×™×—×” דורש×Ē ××Ē ×”×Ēנו×ĸה הפנימי×Ē ×”×–×• בין שאלה ל×Ēשובה. א×Ē ×”×™×›×•×œ×Ē ×œ×¨××•×Ē ×›×™ כל ×Ēשובה מביאה אי×Ēה שאלו×Ē ×—×“×Š×•×Ē, וא×Ē ×”× ×›×•× ×•×Ē ×œ×—×™×•×Ē ×ĸם ×ĸם השאלה כשאלה קיומי×Ē ×ž×ĸומק הלב, הדורש×Ē ×œ×¤×ĸמים שהאדם ישא או×Ēה במשך שנים ארוכו×Ē ×œ×œ× לאו×Ē ×ĸד שהזר×ĸ יבשיל וי×Ēחילו ×Ēשובו×Ē ×œ×”× ×Ĩ. מדו×ĸ מו×Ļג×Ē ×”×Š××œ×” במרכז הסיפור של פרסיבל? כוחה הפו×Ēח של השאלה מוחמ×Ĩ ל×ĸי×Ēים קרובו×Ē ×‘×Š×™×—×”. אל מול אמירה של הזול×Ē ×ž×•×Ļג×Ē ×ž×™×“ קבי×ĸה נגדי×Ē, כאשר במקומה ני×Ēן היה לה×Ļיב שאלה לגבי כוונ×Ēו. מבט קרוב יו×Ēר ×ĸל כך יפגיש או×Ēנו ×ĸם הפחד לשאול, הפחד ל×ĸמוד מול ה×Ēגלו×Ēה של ישו×Ē ×¨×•×—× ×™×Ē ××—×¨×Ē ××Š×¨ נוכחו×Ēה ×Ēגמד או×Ēנו.3 מ×Ēוך ה×Ēמודדו×Ē ×ž×•×“×ĸ×Ē ×ĸם הפחד הזה, ני×Ēן ללמוד לשאול יו×Ēר ויו×Ēר א×Ē ×”×Š××œ×” המכר×ĸ×Ē, שאל×Ē ×¤×¨×Ą×™×‘×œ, השאלה החו×Ēר×Ē ××œ הביטוי הקיומי של הזול×Ē.
 
המאבק נגד הדוגמטיו×Ē ×”×¤× ×™×ž×™×Ē ×™×”×™×” אי×Ēנו במשך מאו×Ē ×Š× ×™× נוספו×Ē. אין לנו שום אפשרו×Ē ×œ×”×’×™×ĸ לשיפוט ×ĸ×Ļמאי לגבי כל הממ×Ļאים של מד×ĸ הרוח מיד במפגש ראשון אי×Ēם, לכן אנו נזקקים לה×ĸזר בסמכו×Ēו של שטיינר ומכאן ×§×Ļרה הדרך לדוגמטיו×Ē. אין דרך אחר×Ē ×›×™ אם בדיקה חוזר×Ē ×•× ×Š× ×™×Ē ×•× ×›×•× ×•×Ē ×œ×”×›×™×¨ בדרגו×Ē ×Š×•× ×•×Ē ×Š×œ ידי×ĸה פנימי×Ē ×œ×’×‘×™ ממ×Ļאים של מד×ĸ הרוח. זוהי דרך מ×Ēמשכ×Ē ×Š×œ חשיבה והפנמה א׊ר יכולה להוביל בהדרגה לוודאו×Ē ×’×•×‘×¨×Ē ×•×”×•×œ×›×Ē.
 
המ×Ēח השני בשיחה הוא המ×Ēח בין לו×Ļיפר ואהרימן. ללו×Ļיפר דרכים שונו×Ē ×œ×”×Ē×ĸרב בשיחה: אח×Ē ×”×™× הדרך האמו×Ļיונלי×Ē, השיחה נופל×Ē ××œ המישור הרגשי בו ה×ĸלבון והכ×ĸץ של המש×Ē×Ēפים חשובים יו×Ēר מן הח×Ēירה לאמ×Ē. הדבר יכול גם לקבל כסו×Ē ××™×“×™××•×œ×•×’×™×Ē ×›××Š×¨ אומרים: ' אם הוא מרגיש כך , סימן שזה נכון'. ה×Ē×ĸרבו×Ē ×œ×•×Ļיפרי×Ē ××—×¨×Ē ×‘××” לידי ביטוי בשיחה נטול×Ē ×”×”×§×Š×¨ בה כל מ׊×Ē×Ē×Ŗ מדבר ×ĸל הנושא הקרוב לליבו, מביא א×Ē ×”×¨×ĸיונו×Ē ××Š×¨ הכין בבי×Ē, ופורש בקבו×Ļה א×Ē ×”×ž×—×Š×‘×•×Ē ×Š×”×Ēאהב בהן. גם כאשר המחשבו×Ē ×”×œ×œ×• הן רוויו×Ē ×—×•×›×ž×” הן מוטלו×Ē ×‘×ž×¨×›×– החדר כאבן שאין לה הופכין. האידיאל א׊ר אנו יכולים לה×Ļיב ל×ĸ×Ļמנו כדי ל×ĸשו×Ē ××Ē ×“×¨×›× ×• לה×Ēרחק מן השיחה האסו×Ļיאטיבי×Ē ×ž×•×Ļב בשבו×ĸ×Ēה של מריה במחזה המס×Ēורין השלישי בדבריה ללו×Ļיפר:
 
"א×Ēה מנסה ×ĸכשיו להלחם בחוכמה ×ĸ"י אהבה
כפי ׊פ×ĸם נלחמ×Ē ×‘××”×‘×” ×ĸ"י החוכמה .
אך ד×ĸ כי בלב
א׊ר אי×Ēו ×ĸומד×Ē ×ž×¨×™×” מולך היום
הדרך הרוחני×Ē ×”×‘×Š×™×œ×” כוחו×Ē
המאפשרים להפריד א×Ē ×”××”×‘×” ה×ĸ×Ļמי×Ē
מכל ידי×ĸה.
ל×ĸולם לא א×Ēן ל×ĸ×Ļמי לה×Ēמלא באושר
א׊ר אנשים חווים כאשר מחשבו×Ēיהם מבשילו×Ē.
אכין א×Ē ×œ×™×‘×™ להקרבה
כך שרוחי ×Ē׊×Ēמ׊ בכוח החשיבה
רק כדי להביא א×Ē ×¤×¨×™ הידי×ĸה כמנחה לאלים.
חשיבה ×Ēהפוך בשבילי למלאכ×Ē ×§×•×“×Š."4
 
דברים אלו יכולים להפוך ולהיו×Ē ×ž×•×¨×” דרך במאבקנו ×ĸם לו×Ļיפר. בגילוי מ×Ēמשך של רבדים נוספים של האהבה ה×ĸ×Ļמי×Ē ×Š×œ× ×• למחשבו×Ēינו, לידי×ĸו×Ēנו ולפירו×Ē ×Š×œ ×ĸבוד×Ēנו הרוחני×Ē.
 
א×Ē ××”×¨×™×ž×Ÿ קשה לזהו×Ē ×›×™ אנו כבני ×Ēקופ×Ēנו ספוגים בישו×Ēו לפני ולפנים. אהרימן מ×Ļידו מ׊×Ēדל לגרור א×Ē ×”×Š×™×—×” למוכר, לידו×ĸ, ללא מאיים. אנשים × ×Ļמדים אז למה שלא מ×ĸורר מחלוק×Ē, מ×ĸדיפים לדבר ×ĸל היבטים מ×ĸשיים ולא ×œ×—×Š×•×Ŗ מחלוקו×Ē ×¨×•×—× ×™×•×Ē. שיחו×Ē ×›××œ×” בניגוד לה×Ēלהטו×Ē ×”×œ×•×Ļיפרי×Ē ×™×›×•×œ×•×Ē ×œ×”×Ēנהל באווירה טובה כביכול. אך לגבי ×Ēלמיד מד×ĸ הרוח א׊ר פי×Ēח א×Ē ×—×Š×™×‘×Ē ×”×œ×‘5 מפגשים כאלה נחווים ככאב מ×Ēמשך. השיחה היא אז ב×ĸ×Ļם ׊קר, ה×Ēכחשו×Ē ×œ××•×¤×™ הפנימי המ×Ēהווה של בני אדם וה×Ļמדו×Ē ×œ×§×œ×™×¤×” הפיזי×Ē ×”×ž×Ēה שלהם. או במילו×Ēיו של הפסיכולוג רולו מיי:
 
“מפגש הוא ×Ēמיד נסיון שבו יש פוטנ×Ļיאל י×Ļיר×Ēי ; באורח נורמלי ×Ļריכה לבוא ב×ĸקבו×Ēיו ה×Ēרחבו×Ē ×Š×œ ה×Ēוד×ĸה, ה×ĸשרה של ה×ĸ×Ļמי . במפגש אמי×Ēי מ׊×Ēנים שני האנשים, ולו גם במידה מז×ĸרי×Ē”6
 
אהרימן מנסה להפוך א×Ē ×”×× ×Ēרופוסופיה ליד×ĸ, הוא מנסה להס×Ēיר א×Ē ×”×”×•×•×™×” האמי×Ēי×Ē ×Š×œ האנ×Ēרופוסופיה המובילה לידי×ĸה ×ĸ×Ļמי×Ē ×•×œ×ž×¤×’×Š אמי×Ēי ×ĸם הזול×Ē. כך הוא מנסה לטשטש א×Ē ×”××™×•× שיש בשיחה, אך גם ל×ĸקר או×Ēה מן הפוטנ×Ļיאל היו×Ļר שבה. הוא מנסה לי×Ļור × ×Ē×§ בין ידי×ĸה לבין ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×•×œ×”×§×¤×™× א×Ē ×”××“× במ×Ļבו הנוכחי. יש המנסים לשלב במפגשים ×Ēרגילים. בהשפ×ĸ×Ēו של אהרימן הופכים ה×Ēרגילים למיכניים, טכניים, א׊ר אין בהם מקום לחדש ולהפ×Ēי×ĸ ונ×ĸדר×Ē ×ž×”× רוחו היו×Ļר×Ē ×Š×œ האדם.
 
המ×Ēח השלישי הוא המ×Ēח בין המילה למושג. הנטיה שלנו היא לה×Ēייחס למילים של הזול×Ē ×›××œ ממשו×Ē. כאשר אנו ×ĸושים זא×Ē ×× ×• מלבישים מילים אלה בפרוש שלנו באופן לא מוד×ĸ, והאחר מרגיש ×Ēכופו×Ē ×œ× מובן. בחוגים מסוימים מנסים לחזק מגמה זו, הם מדגישים א×Ē ×—×Š×™×‘×•×Ēה של ההגדרה. אם כולנו נכיר במדויק א×Ē ×”×”×’×“×¨×” של המילים ונש×Ēמ׊ בהן ×ĸל פי הגדר×Ēן נגי×ĸ, ל×Ēפיש×Ēם, ל×Ēקשור×Ē ×˜×•×‘×” יו×Ēר. אך זוהי ×Ēקשור×Ē ×ž×Ēה, ×Ēקשור×Ē ×ž×—×Š×‘×™×, בה הכל סגור וידו×ĸ מרא׊, ב×ĸוד שהכוון לשיחה יו×Ļר×Ē ×•×ž×Ēהווה הוא הפוך. הוא דורש הכרה בכך שהמילה א׊ר מגי×ĸה אלינו מן האדם האחר היא גוויה מ×Ēה וגוויה זו יכולה לקום ל×Ēחיה רק בכוח האקטיביו×Ē ×”×¤× ×™×ž×™×Ē ×Š×œ× ×•, רק כאשר אנו מנסים להבין א×Ē ×›×•×•× ×Ēו הייחודי×Ē ×Š×œ הדובר. מאמ×Ĩ זה מחייב ל×ĸבור דרך החוויה של חוסר האונים, דרך חווי×Ē ×”××™×Ÿ במפגש ×ĸם המילה המ×Ēה ולכן אנו ×ĸושים כל שביכול×Ēנו להמנ×ĸ ממנו.
 
בדרך כלל נראה לנו שמישהו רכש יד×ĸ בנושא מסויים אם הוא מכיר ומבין א×Ē ×”×ž×•×Š×’×™× הקשורים לאו×Ēו ×Ēחום. מגמה זו את מ×Ēחזק×Ē ×›××Š×¨ מדובר במושגים הקיימים במד×ĸ הרוח בלבד. היכול×Ē ×œ×”×Ą×‘×™×¨ מושגים אלה הופכ×Ē ××ž×Ē-מידה לידי×ĸה. אך באמ×Ē ×–×•×”×™ אשליה של לימוד בלבד. ה×Ļמדו×Ē ×œ××¤×™×•×Ÿ מסוים, מנקוד×Ē ×¨××•×Ē ××—×Ē ×Š×œ המושג - ממי×Ēה או×Ēו. הלימוד החי מ×Ēבטא בה×Ēרחקו×Ē ×—×•×–×¨×Ē ×•× ×Š× ×™×Ē, פ×ĸם אחר פ×ĸם, מהמילה והנסיון לפגוש א×Ē ×”×ž×•×Š×’ מנקודו×Ē ×¨××•×Ē ×—×“×Š×•×Ē. שוב מדובר בנכונו×Ē ×œ×”×›× ×Ą ל×ĸולם זורם, מו×Ļ×§ הרבה פחו×Ē, הנמ×Ļא ב×Ēנו×ĸה מ×Ēמד×Ē ×•××™× ×• מ×Ļי×ĸ בטחון מן הסוג ׊מ×Ļי×ĸה הדרך הקודמ×Ē.
 
המ×Ēח הרבי×ĸי הוא בין האני לאחר. יש החוששים מפני דיבור ×ĸל ה×Ēנסויו×Ē ××™×Š×™×•×Ē ×‘×§×‘×•×Ļה, מ×Ēוך חשש כי הקבו×Ļה ×Ēגרר לסוביקטיביו×Ē ×Ą× ×˜×™×ž× ×˜×œ×™×Ē ×•×Ēמ×Ļא חסר×Ē ×™×›×•×œ×Ē ×œ×”× ×™×‘ מה×Ēנסויו×Ē ××œ×” פירו×Ē ×‘×ĸלי מ׊מ×ĸו×Ē ×œ×ž×Š×Ē×Ēפים האחרים. אך בקבו×Ļה בה קיימ×Ē ×™×›×•×œ×Ē ×œ×”×‘×™× א×Ē ×ž×“×ĸ הרוח לאינקרנ×Ļיה ב×Ēוך החיים, הופך כל סיפור אישי ל×ĸוגן שבו האוניברסלי יכול למ×Ļוא א×Ē ×“×¨×›×• לאדמה. האישי הופך להיו×Ē ×”×Ļינור דרכו מבטא×Ē ×ĸ×Ļמה החוקיו×Ē ×”×›×œ×œ×™×Ē ×•×”×Š×™×—×” ניזונה מן המ×Ēח היו×Ļר שבין האישי לכללי. שיחה א׊ר נ׊אר×Ē ×‘× ×•×Š××™× הרוחניים ללא ר×Ļון להפגישה ×ĸם מ×Ļיאו×Ē ×”×—×™×™× של המש×Ē×Ēפים משאירה א×Ē ×”×—×™×™× החבר×Ēיים והמ×ĸשיים ללא המטמורפוזה שיכולה האנ×Ēרופוסופיה להביא אליהם. יחד ×ĸם זא×Ē ××™×Ÿ לחשוש מנושאים 'גבוהים' - כל נושא במד×ĸ הרוח, אם מ×ĸמיקים מספיק ל×Ēוכו, יוביל לשינוי בהווי×Ēו של הלומד.
 
אח×Ē ×ž××‘× ×™ היסוד באמנו×Ē ×”×Š×™×—×” החדשה היא הה×Ēכוונו×Ē ×œ×Š××œ×” של האחר. בהיו×Ē ×”××—×¨ איום קיומי ×ĸלינו, הנטיה הטב×ĸי×Ē ×Š×œ× ×• היא הפוכה - לה×Ēרכז רק בשאלה של ×ĸ×Ļמנו, אך הדרך החבר×Ēי×Ē ×”×—×“×Š×” היא זו שבה מוו×Ēר האדם ×ĸל הזדהו×Ēו ×ĸם הפרסונה שלו המאוימ×Ē ×ĸ"י הזול×Ē ×•×ĸושה א×Ē ×“×¨×›×• להזדהו×Ē ×ĸם האני החובק-כל. וכך אומר ×¨×•×“×•×œ×Ŗ שטיינר:
 
"מאז המיס×Ēורין של גולגו×Ēא כל מה שקשור לאחווה אנושי×Ē ×Š×™×™×š במובן מסוים לאימפולס של ×ĸמנואל. זהו הדבר המהו×Ēי- האמפולס של ×ĸימנואל אינו שייך לאדם יחיד אלא לקהילה של בני אדם. באמ×Ē ×œ×¤×™ גיש×Ēו של ×ĸמנואל ×ĸ×Ļמו, זוהי שגיאה גדולה להניח כי האדם הבודד יכול לי×Ļור ק׊ר ישיר לכריסטוס. הנקודה המהו×Ēי×Ē ×”×™× כי הכריסטוס חי, מ×Ē ×•×§× מן המ×Ēים בשביל האנושו×Ē ×›×•×œ×”. מאז המס×Ēורין של גולגו×Ēא המאור×ĸ של הכריסטוס הוא רלבנטי באופן מיידי בכל מקום בו אחווה אנושי×Ē ×ž×Ēפ×Ēח×Ē."7
 
המ×Ēח החמישי הוא המ×Ēח בין חיים ל×Ļורה. ב×Ēוך הזרימה של השיחה נדרשים גם מבני-חשיבה כדי לסיי×ĸ בהבנה. כאן נדרש האדם לחשיבה דיאלקטי×Ē; השלב הראשון שלה הוא ה×ĸנין במחשבו×Ē ×Š×œ הזול×Ē, במיוחד במחשבו×Ē ×”×¤×•×›×•×Ē ×œ×Š×œ× ×•, מ×Ēוך מאבק פנימי ×ĸם הר×Ļון לה×Ēנגד למחשבה אחר×Ē, ואימו×Ĩ הלך נפ׊ הרואה בכל ץ×Ēירה וניגוד הזדמנו×Ē ×œ××§×˜×™×‘×™×•×Ē ×¤× ×™×ž×™×Ē ×‘×“×¨×š למ×Ļיא×Ē ×Ą×™× ×Ēיזה גבוהה יו×Ēר.
 
"טוב שנגי×ĸ לס×Ēירה זו, כדי שנחשוב ×ĸל כך ׊ץ×Ēירו×Ē ×ž×ĸין אלה אפשריו×Ē ×•×”×Ÿ את מהוו×Ē ××™×ž×•×Ÿ טוב לרוחנו . שכן באופן בו נוכל לה×Ēגבר ×ĸל הס×Ēירו×Ē ×”×œ×œ×•, × ×ĸשה מ×Ēוך ×ĸ×Ļמנו אנו משהו ה×ĸשוי לה×ĸניק לנו כח כדי ל×Ļא×Ē ×ž×”×˜×ĸיו×Ēיו של אהרימן."8
 
מ׊×Ē×Ē×Ŗ בשיחה היכול להרים א×Ē ×”×“×ĸו×Ē ×”×ž× ×•×’×“×•×Ē ×Š×œ מ׊×Ē×Ēפים אחרים ולהביא או×Ēם לידי הרמוניה ×ĸ"י כך שהוא מ×Ļיג ×Ēמונה רחבה יו×Ēר בה מו×Ļא×Ē ×›×œ אח×Ē ×ž×Ÿ ההשקפו×Ē ××Ē ×ž×§×•×ž×” הנכון, ×Ēורם ×Ēרומה מכר×ĸ×Ē ×œ×Š×—×¨×•×¨ השיחה מן המבוי הס×Ēום שאליו נקל×ĸה. ×ĸ"י ה×Ļ×ĸ×Ē ×Ļורה מסדר גבוה יו×Ēר יכולים החיים לשוב ולזרום בשיחה. אומר ×¨×•×“×•×œ×Ŗ שטיינר:
 
"במקום לגלו×Ē ×ĸנין רק ב×Ļור×Ē ×”×—×Š×™×‘×” שלי, ובמה שאני מחשיב לנכון, ×ĸלי לפ×Ēח ×ĸנין נטול פניו×Ē ×‘×›×œ ד×ĸה שאני פוגש, בלי ק׊ר לכמה אני משוכנ×ĸ שהיא מוט×ĸי×Ē. ככל שאדם מ×Ēגאה יו×Ēר בד×ĸו×Ēיו הדוגמטיו×Ē ×•×ž×Ē×ĸנין אך בהן, כך הוא מרחיק א×Ē ×ĸ×Ļמו, בשלב זה של ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”×ĸולם, מן הכריסטוס. ככל שהוא מפ×Ēח ×ĸנין חבר×Ēי בד×ĸו×Ē ×Š×œ אחרים, אפילו שהוא חושב שהן מוט×ĸו×Ē - ככל שהוא מקבל יו×Ēר אור מד×ĸו×Ēיהם של אחרים ל×Ēוך מחשב×Ēו שלו - כך הוא ממלא ב×ĸמקי נ׊מ×Ēו אחר דבריו של ×ĸמנואל, א׊ר ×Ļריכים להיו×Ē ×ž×¤×•×¨×Š×™× היום ברוח ׊פ×Ēו החדשה. ×ĸמנואל אמר: "א×Ē ××Š×¨ ×ĸשי×Ēם לאחד מאחי הקטנים האלה לנפשי ×ĸשי×Ēם" ×ĸמנואל אינו פוסק מה×Ēגלו×Ē ×—×“×Š×” בפני בני האדם - אפילו ×ĸד ×§×Ĩ ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”××“×ž×”. וכך הוא מדבר היום אל אלה המוכנים לשמו×ĸ: “במה שחושב האחרון מאחיכם ×ĸליכם לזהו×Ē ×›×™ אני חושב ב×Ēוכו, ושאני חודר ל×Ēוך רגשו×Ēיכם בכל פ×ĸם ׊א×Ēם מביאים א×Ē ×ž×—×Š×‘×Ēו של האחר ביחס למחשב×Ēכם, ובכל מקרה בו א×Ēם חשים ×ĸנין של אחווה במה שקורה בנפשו של האחר. בכל ד×ĸה, בכל השקפה ×ĸל החיים א׊ר א×Ēם מגלים באחרון מאחיכם, בכך א×Ēם מחפשים או×Ēי " כך דובר ×ĸמנואל לחיי החשיבה שלנו - ×ĸמנואל א׊ר רו×Ļה לגלו×Ē ×ĸ×Ļמו בדרך חדשה - הזמן לכך מ×Ēקרב - לאנשים של המאה ה×ĸשרים."9
 
המ×Ēח השישי הוא המ×Ēח בין יחיד לקהילה. הכמיהה לקהילה היא מן הכמיהו×Ē ×”×—×–×§×•×Ē ×‘× ×¤×Š האנושי×Ē ×Š×œ ימינו. כמיהה זו מופני×Ē ×ž×˜×‘×ĸ הדברים גם אל החוגים האנ×Ēרופוסופיים. ל×ĸי×Ēים היא נ׊אר×Ē ×‘×œ×Ēי מסופק×Ē, מה שמביא ל×Ēסכול ולחווי×Ē ×”×—×ž×Ļה ×ĸמוקה א×Ļל המש×Ē×Ēפים. ל×ĸי×Ēים מנסים לה×Ēחמק מן ה×Ēסכול הזה ×ĸ"י טיפוח האשליה ׊×ĸ×Ļם הלימוד המשו×Ē×Ŗ יו×Ļר קהילה בלי ק׊ר לאיכו×Ēו, או ×ĸ"י הנסיון לי×Ļור קהילו×Ē × ×¤×Š×™×•×Ē ×ĸל בסיס של חוויו×Ē ×ž×Š×•×Ēפו×Ē ×œ×œ× מאמ×Ĩ רוחני של ממ׊.
 
קהילה חדשה מ×Ēחילה להיוו×Ļר מ×Ēוך המאבק ׊×Ēארנו בפסקאו×Ē ×”×§×•×“×ž×•×Ē. אז יכול לה×Ēרחש ההיפוך א׊ר מ×Ēואר במילים המז×ĸז×ĸו×Ē ×Š×œ ×¨×•×“×•×œ×Ŗ שטיינר מ- 1923 :
 
×ĸלינו להפוך א×Ē ×”×× ×Ēרופוסופיה לממשי×Ē ×ĸ"י שנשים לב לכך שבחיי קהילה אנ×Ēרופוסופי×Ē, במקום בו אנשים מ׊×Ē×Ēפים במשימו×Ē ×× ×Ēרופוסופיו×Ē ×‘×™×—×“, ׊ם הם חווים א×Ē ×”×Ē×ĸוררו×Ēם הראשונה במפגש ×ĸם האלמנט הנפשי רוחי של חבריהם. אנשים מ×Ē×ĸוררים במפגש ההדדי ×ĸם אנשים אחרים. ומאחר שכל אחד מ×Ēנסה בה×Ēנסויו×Ē ××—×¨×•×Ē ×‘×™×Ÿ הפגישו×Ē ×ĸם האחרים ומ×Ēפ×Ēח ב×ĸ×Ļמו, וה×Ē×ĸוררויו×Ē ×”×œ×œ×• מ×Ēרחשו×Ē ×‘×›×œ פ×ĸם ב×Ļורה חדשה כשאנשים ממשיכים להפגש. ה×Ē×ĸררויו×Ē ××œ×• ×ĸולו×Ē ×•×Ļומחו×Ē. כאשר גילי×Ēם לראשונה א×Ē ×”××¤×Š×¨×•×™×•×Ē ×›×™ נפשו×Ē ×× ×•×Š מ×Ē×ĸוררו×Ē ×‘×ž×¤×’×Š ×ĸם נפשו×Ē ×× ×•×Š ורוחו×Ē ×× ×•×Š מ×Ē×ĸוררו×Ē ×‘×ž×¤×’×Š ×ĸם רוחו×Ē ×× ×•×Š וא×Ēם הולכים לקבו×Ļו×Ē ×”×× ×Ēרופוסופיו×Ē ×ĸם ×Ēוד×ĸה חיה ׊רק ×ĸכשיו ה×Ē×ĸורר×Ēם ורק ×ĸכשיו א×Ēם מ×Ēחילים ל×Ļמוח ביחד להבנה של האנ×Ēרופוסופיה, ו×ĸל בסיס ההבנה לוקחים א×Ē ×”×¨×ĸיונו×Ē ×”×× ×Ēרופוסופיים ל×Ēוך נפ׊ ×ĸרה במקום ל×Ēוך נפ׊ היום-יום הישנה לדברים הגבוהים, אז הרוח האמי×Ēי×Ē ×Š×œ הקהילה יורד×Ē ×œ×ž×§×•× בו א×Ēם ×ĸובדים."10
 
דברים אלה מז×ĸז×ĸים מפני שאנו נוטים לחזור שוב ושוב לאשליה שה×ĸיסוק בר×ĸיונו×Ē ×¨×•×—× ×™×™× הוא מספיק לה×Ē×ĸוררו×Ēנו, ורק בכאב אנו יכולים ל×ĸמוד מול האמ×Ē ×Š×”×Ē×ĸוררו×Ē ×ž×Ēחילה בנסיון הבל×Ēי פוסק להכיר א×Ē ×”××“× האחר, לפגוש או×Ēו מנקודו×Ē ×¨××•×Ē ×¨×‘×•×Ē ×›×›×œ האפשר וב×ĸיקר לחיו×Ē ××Ē ×™×Š×•×Ēו כחידה קיומי×Ē × ×ž×Š×›×Ē , א׊ר מאמ×Ĩ של חיים שלמים נדרש כדי ל×ĸשו×Ē ×Ļ×ĸדים בפ×ĸנוח של ×Ļפונו×Ēיה. ה×Ēנו×ĸה הופכ×Ē ××– ל×Ēנו×ĸ×Ē ×œ×ž×™× ×Ą×§×˜ שלמה. הה×Ē×ĸוררו×Ē ×œ××—×¨ מביאה או×Ēנו להבנה חדשה של הר×ĸיונו×Ē ×”×× ×Ēרופוסופיים ואלו ב×Ēורם מסיי×ĸים לנו ×œ×—×Š×•×Ŗ רבדים נץ×Ēרים בישו×Ēם של חברינו לקהילה.
 
המ×Ēח השבי×ĸי הוא בין אדם לאלוהים. שטיינר מ×Ēאר זא×Ē ×›×š:
 
"הקולטוס מביא א×Ē ×”×ĸל - חושי מטה אל ה×ĸולם הפיסי בזכו×Ē ×”×ž×™×œ×™× והמ×ĸשים המ×Ēרחשים במהלכו. הקבו×Ļה האנ×Ēרופוסופי×Ē ×ž×ĸלה א×Ē ×”×ž×—×Š×‘×•×Ē ×•×”×¨×’×Š×•×Ē ×Š×œ האנשים שנאספו אל ה×ĸולם ה×ĸל - חושי. וכאשר ×Ēוכן אנ×Ēרופוסופי נחווה בהלך הנפש הנכון ×ĸל ידי קבו×Ļה של בני אדם, ׊נפ׊ם ה×Ē×ĸוררה במפגש ×ĸם אנשים אחרים. הנפש באמ×Ē × ×™×Š××Ē ××œ ×Ēוך קהילה רוחני×Ē. זוהי רק שאלה של להיו×Ē ×ĸרים לכך באמ×Ē. במקום שדבר זה מ×Ēרחש, וקבו×Ļו×Ē ×ž×ž×™×Ÿ זה מופי×ĸו×Ē ×‘×—×‘×¨×” האנ×Ēרופוסופי×Ē, ׊ם יש לנו בקולטוס ההפוך, כפי שאכנה זא×Ē, בהיפוך הנגדי של הקולטוס, אלמנט של בני×Ē ×§×”×™×œ×” ב×ĸל כוח ×ĸ×Ļום."11
 
כאן מו×Ēוי×Ē ×”×ĸבר×Ē ×”××—×¨×™×•×Ē ×ž××œ×•×”×™× לאדם. האדם שהיה ×ĸדיין פסיבי, ברוא, ב×Ēקופו×Ē ×”×§×•×“×ž×•×Ē, מובל לקרא×Ē ×™×ĸודו ×ĸ"י כוחו×Ē ×’×“×•×œ×™× ממנו, הופך אקטיבי והאחריו×Ē ×œ×’×•×¨×œ ה×ĸולם מו×ĸבר×Ē ×‘×”×“×¨×’×” אליו. אין הוא יכול ל×Ļפו×Ē ×™×•×Ēר לירידה מלא×Ē ×—×Ą×“ של ישויו×Ē ×¨×•×—×™×•×Ē ××œ×™×•, אלא ×ĸליו להגי×ĸ אליהן בכוחו×Ēיו שלו.
 
שטיינר מדבר ×ĸל הקהילו×Ē ×”×ž× ×›××™×•×Ē ×Š×œ ה×ĸ×Ēיד,12 ומדגיש כי משימ×Ēן איננה החיים הרוחניים ×ĸ×Ļמם, אלא טיפוח ×Ļורו×Ē ×”×—×™×™× החי×Ļוניו×Ē. השיחה הקבו×Ļ×Ēי×Ē ×”×™× מ×Ļורו×Ē ×”×—×™×™× האלה, א׊ר ב×ĸבודה מוד×ĸ×Ē ×ž×Š×•×Ēפ×Ē × ×™×Ēן לי×Ļור כי×Ļירה אנושי×Ē ×—×“×Š×”, א׊ר מ×Ēוך ה×Ēכוונו×Ē ×× ×•×Š×™×Ē × ×›×•× ×” יכולה לי×Ļור דיאלוג חדש ×ĸם ישויו×Ē ×¨×•×—×™×•×Ē.
 
שב×ĸ×Ē ×”×ž×Ēחים הללו מהווים הד לשב×ĸ×Ē ×Ēהליכי החיים13, הדהוד זה מכוון או×Ēנו אל ה×ĸולם הא×Ēרי. דריש×Ē ×”×–×ž×Ÿ הנוכחי מבני האדם היא לחיו×Ē ×™×•×Ēר ויו×Ēר לא רק ב×ĸולם הפיזי, אלא ב×ĸולם הא×Ēרי הגובל בו. המאמ×Ĩ לחיו×Ē ××Ē ×”×—×•×§×™× של ×ĸולם החיים במפגש ×ĸם בני האדם מקרב או×Ēנו לחוויה של הה×Ēרחשו×Ē ×”××Ēרי×Ē ×Š×œ זמננו ולהפיכ×Ē ×”×ĸבודה הקבו×Ļ×Ēי×Ē ×œ×Š×“×” של מפגש ×ĸם ×ĸמנואל.
 
ה×ĸרו×Ē
 
1. The Life, Nature and Cultivation of Anthroposophy; GA260a 3.2.1924
2. פריד יהודה ז'אן פיאז'ה פסיכולוגיה ומ×Ēודה; אוניברסיטה משודר×Ē ×¤×¨×§ ו'
3. ראה Social and Antisocial Instiincts; GA186 הר×Ļאה 6.12.1918
4. GA14 מחזה שלישי ×Ēמונה שלישי×Ē.
5. ×ĸל חשיב×Ē ×”×œ×‘ ראה: Macrocosm and Microcosm; GA119 29.3.1910                                           
6. מיי רולו גילוי ההוויה ; רשפים 1985 פרק 1 .
7. The Inner Aspect of The Social Question GA193 11.2.1919
8. ה×Ēגלויו×Ē ×”×§××¨×ž×” הו×Ļא×Ē ×Ēל×Ēן GA120  22.5.1910
9. The Inner Aspect of The Social Question GA193 11.2.1919
10. Awakening to Community GA257 27.2.1923
113.3.1923 .Awakening to Community GA257
12.GA93 11.11.1904
13. ראה גם גאורג גל×Ļר ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”×Ļמח ב-"הג×Ēאנום" מס. 16 שנה 58

מ×ĸוניינים להרשם ל×Ēוכני×Ē ×”×›×Š×¨×” ליו×ĸ×Ļים ביוגרפיים?
מלאו א×Ē ×”×¤×¨×˜×™× ואחד היו×ĸ×Ļים שלנו יחזור אליכם.
כן, אני רו×Ļה להמשיך להיו×Ē ×‘×§×Š×¨!
×Ēודה ×ĸל פני×Ēכם
ההוד×ĸה ה×Ēקבלה במ×ĸרכ×Ē,
× ×Ļיג שלנו יחזור אליכם בקרוב.
בי×Ē ×Ą×¤×¨ ליו×ĸ×Ļים ביוגרפיים
ביה"ץ ליי×ĸו×Ĩ ביוגרפי נוסד ב-1998 ×ĸ"י דני אמן. הוא פו×ĸל כיום בירושלים ובקיבו×Ĩ ×ĸינ×Ē ×•×ž×Ļי×ĸ ×Ēוכני×Ē ×”×›×Š×¨×” ×Ēל×Ē ×Š× ×Ēי×Ē ×œ×™×•×ĸ×Ļים ביוגרפיים. ×‘× ×•×Ą×Ŗ הוא מ×Ļי×ĸ ל×ĸי×Ēים קורסים וסדנאו×Ē ×Š×•× ×•×Ē.
ביה"ץ ליו×ĸ×Ļים ביוגרפיים בישראל ׊ם לו למטרה ל×Ēרום לבני×Ē ×”×Ē׊×Ēי×Ē ×Š×œ ×Ēרפיה רוחני×Ē ×× ×Ēרופוסופי×Ē ××Š×¨ הולכ×Ē ×•×ž×Ēהווה בזמננו כביטוי לישו×Ē ×”×ĸמוקה ביו×Ēר של רוח הזמן, א׊ר מבשר×Ē ×ž×¨×¤× למכאובי הנפש ה×ĸמוקים ביו×Ēר של האדם. ביה"ץ הכשיר חמישה  מחזורים של יו×ĸ×Ļים א׊ר רבים מהם ×ĸוסקים באופן פ×ĸיל ביי×ĸו×Ĩ ביוגרפי ופונה ×ĸכשיו להכשר×Ē ×”×ž×—×–×•×¨ השישי.